מי מה מו?
אילנית שמיע, מעצבת
במהלך העשור (ומשהו) האחרון יצרתי קולקציות בגדים משולבים בהדפסי רשת בעבודת יד, המבוססים על איורים מקוריים שלי לצד עיצוב תלבושות ואביזרים למחול (יסמין גודר, יוסי ברג ועודד גרף), ולאחרונה החלטתי לחזור מהדפסי הטקסטיל אל הנייר והקירות.
אני מפעילה בלוג אישי, מעין יומן חיים מאויר שחלקו נקרא "חיים של אחרים", איורים של רגעים בתל אביב המתבססים על צילומים שאני מצלמת במהלך השיטוטים בעיר.
בימים אלו התחלתי לעבוד על פרויקט איור נוסף, המתבסס על דמויות שאני מצלמת ברחוב, תחת הכותרת - סגנון רחוב, בפרויקט זה אני עוסקת פחות באופנה ויותר באופן בו אנשים מגדירים זהות עצמית וזהות של עיר דרך לבוש, נושא שהתחלתי לעסוק בו מעל דפי מוסף "הארץ" במדור "איך אנחנו מתלבשים" (2005-2010)
בנוסף כאמור, בשל הקשר והאהבה שלי לתל אביב, ליוצרים וליצירה עצמאית - מקומית, הקמתי לפני שנתיים את האתר oorbo.com הממפה עסקים עצמאיים ויצירתיים בעיר.
באיזה קורס/סדנא של הסטודיו השתתפת?
האמת שעוד בימי לימודיי בבצלאל פנטזתי על השתתפות בקורס הדפס רשת, אבל מדי שנה חזר על עצמו אותו הסיפור - עד שהגיע תורי להירשם יצאה ההודעה כי לא נותרו מקומות פנויים (צרות של אנשים ששם המשפחה שלהם מתחיל בש'). כשסדנאות בעלי המלאכה נפתחו הבנתי שהנה, הגיע הרגע. הדפסי רשת, הנה אני באה.
כעבור ארבע שנים נרשמתי.
האמת שבשלב הזה כבר מימשתי חלקית את הפנטזיה ועבדתי עם דפס מקצועי שהדפיס את האיורים שיצרתי על גבי פרטי לבוש שעיצבתי, אבל משהו היה חסר. החופש להתפרע, לבדוק, לנסות. בעבודה עם דפס, שבסך בכל רוצה לקבל הוראות מדויקות ולהוציא חשבונית, שאיפות אמנותיות לא מתקבלות בברכה. בנקודה הזאת ומתוך צורך אמיתי, הבנתי שבאמת הגיע הרגע ללמוד, לקבל כלים ולהתחיל לממש בעצמי.
עונג צרוף. סוף סוף יכולתי להתפרע, לנסות, לטעות וללמוד מטעויות, לקבל השראה ורעיונות חדשים. במהלך הקורס התוודעתי לקשת רחבה של נושאים, מהיסודות הטכניים של הכנת הרשת דרך פרזנצטיה של דוגמאות מגוונות ועד מימוש מניפולציות שונות על טקסטיל (ולא לשכוח לנקות את הרשת טוב, טוב בסוף העבודה, למען הבאים אחרי). כל שיעור התרכז בטכניקה אחרת והבטחון לעבוד לבד התפתח במהלך הקורס.
במה הקורס/סדנא תרם לך ברמה האישית/מקצועית?
מאז הקורס, דפוס רשת הפך לכלי המרכזי בו אני משתמשת.
אפשר לפגוש אותי כל חודשיים בערך, שוכרת יום עבודה ומדפיסה במרץ את קולקציית הבגדים העונתית,
תוך כדי שאני שוכחת לאכול, לשתות או, אלליי, לרפרש את פיד הפייסבוק.
באופנה, אני מתרכזת כבר כמה שנים בסדרה "פואטיק פקטורי" אותה אני יוצרת ב 100% עבודת יד,
החל מגזירת הבד ועד הדפסת התווית. הסדרה מתמקדת בחולצות ושמלות בגזרות בסיסיות (אך מדוייקות מאוד) המשמשות כקנבס להדפסים המשתנים מדי עונה.
תוכניות לעתיד?
בכל מה שקשור להדפס על נייר אני עדיין עובדת עם שרותי הדפס דיגטליים ומפנטזת על הדפסי רשת.
מחכה לרגע המתאים, לקצת זמן פנוי או להדפס המתאים שיגרום לי להיכנס לסטודיו ולהדפיס בעבודת יד על נייר.
סיפורים מהרשת?
הפעם ההיא, שהדפסתי במרץ ובהתרגשות על גבי 100 גופיות במהלך יום עבודה שלם ורק ממש בסוף שמתי לב שעל אחד הצבעים היה כתוב "צבע לנייר". עכשיו זה קצת מצחיק. מה שבטוח, זה לא יקרה יותר.
שווה לכן.ם לעקוב אחרי אילנית, תוכלו למצוא עדכונים על עבודות, תהליכי עבודה, הדפסים למכירה וכל מה שקורה אצלה בלינקים אלו: